בשנים האחרונות עולם המשחקים פורץ את גבולות חנות הצעצועים וחדרי הילדים כדי לחדור לעולם המבוגרים שרוצה להיות כל כך רציני. האם אנחנו (המבוגרים ) רוצים לאט לאט לחזור לעולם הילדים עם ההתנהגויות המזוהות איתם שטוטניקיות, צחוקים ועוד?
האמת שהאנשים שמתיחסים למקום עבודתם כמו אל משחק מצליחים יותר מאלה שמתייחסים למקום ברצינות מפני שהם הופכים את עיסקם לשגרה משעממת ובלי אופק. גילו שמי שמשחק הוא פשוט מאושר ויעיל בהרבה.
יש כמה מומחים בעולם ביניהם Hubert Jaoui שהגיעו למסקנה שלשחק הוא צורך טבעי של האדם. הוא קבע שמי שלא משחק רגשותיו נעלמים ואיתם גם היצירה והבריאות הנפשית שלו. הוא גם ממשיך ואומר שהמשחק הוא מקור לאנרגיה חיובית שתורמת לפריצה מחודשת של רגשות.
אצל ילדים המשחק מפתח את הביטחון העצמי, למידת כישורי חיים, הכרות עם האחר, דמיון, לוגיקה ואפילו מיומנויות פיזיות.
בעזרת המשחק וההנאה הופכים את הבלתי אפשרי לאפשרי.
אבל מה לגבי המבוגרים? לפי Lenore Terr האלמנט הפסיכולוגי הוא שבמשחק אפשר לשכוח מהמציאות וזה בצירוף ההנאה שבמשחק יוצר את היכולת להגיע ליצירתיות .
הנה ההבדל המשמעותי בין ילדים למבוגרים: הראשונים (הילדים) משחקים כדי לגלות ולבנות את עצמם והשניים (המבוגרים) כדי לשכוח ולהתעלות על עצמם .
