על יהודית לוטואק
האוכל כמשחק
שתיים הן אהבותיי,
שתיים – לא יותר מדי.
אני אוהבת לאפות ולהקדיח תבשילים
ולשחק בסולמות וחבלים.
בישול גורמה של מרקים, בשרים ומתוקים
ושיווק והפעלה של סדנאות למשחקים דידקטיים.
ילדים והוריהם מבלים בסדנאות,
יוצאים עם משחק ועם טעם של עוד.
בכל סדנא תפריט אחר,
לפי מה שהסועד בוחר.
מותאם לרגישויות בריאותיות ולטעם האישי –
הגברי והנשי.
סדנאות משחקים חווייתיות
לפיתוח המוטוריקה, הזיכרון ועוד מיומנויות.
משחקי חשיבה ומשחקי הרכבות.
תשחקו בהנאה וגם תוכלו לקנות –
משחקים לגילאי 3-99, לבנים ולבנות.
על יהודית לוטואק
היי,
נעים מאוד, אני יהודית לוטואק, שמחה ונרגשת להכיר לכם את מגרש המשחקים שלי. האמת? מורכב לקפל כמעט 60 שנות עשייה לדף "אודות" אבל אני מבטיחה לעשות את המאמץ.
בשנים האחרונות אני עורכת את המגזין המצליח "מדור לדור" שנותן במה לבעלי עסקים. בנוסף יש את "האוכל כמשחק" שם אני מקיימת סדנאות וחוגים לילדים, ובערבים כשהם כבר ישנים (ששש…לא לגלות להם) אני מוציאה כוסות יין ומכינה ערבי גורמה להורים.
כן, התפריט של חיי מגוון ומלא בכל הדברים שאני אוהבת לעשות. למרות שהוריי לא תמיד הסכימו עם הבחירות שלי ואפילו התנגדו – נראה שדווקא זה החדיר בי מוטיבציה. .
המסע שלי החל ביום אחד בהיר בפריז, בדיוק בתאריך בו נולדה מדינת ישראל. למען האמת, הייתי אמורה להיוולד יום אחרי אבל אבא שלי כל כך ביקש, אז החלטתי להתחשב בו ויצאתי לעולם שתי דקות לפני ב 15.5.59. בקיצור…ילדה טובה.
מיד שפקחתי עיניים הבנתי שנולדתי למציאות צבעונית ומורכבת – אבי נולד בגרמניה למשפחה ציונית ואימי נולדה בצרפת למשפחה קומוניסטית מתבוללת.
וכך למעשה כבר מגיל קטן מאוד, שמעתי על ישראל, קראתי עליה בספרים ודמיינתי את חיי כאן.
בילדותי הייתי תולעת ספרים Oui-Oui)) ובגיל 11 נבחרתי לקוראת מספר אחת בפריז כי קראתי 100 ספרים בחודש! קולטים? טולסטוי, זולה, דומה, "מלחמה ושלום".
לישראל עליתי בכיתה י' ואני זוכרת שמהר מאוד נאלצתי להדביק את הפער ולסיים את הבגרויות כמו כולם – כולל 7 יחידות בצרפתית (רק על זה מגיע לי דוז פואה!)
בצבא למדתי מקצוע – סייעת לרופא שיניים. סיימתי כמצטיינת והייתה לי יכולת לבחור לשרת קרוב לבית או בבסיס מרוחק. בסוף בחרתי להיות רחוקה כדי לחוות את העצמאות. נהניתי בתקופה ההיא מכל רגע.
לאחר הצבא התקבלתי ללימודי חינוך מיוחד בסמינר לוינסקי ובמקביל הכרתי את אישי וחברי הטוב ביותר :יהודה
בשנת 1987 ילדתי את בני להב ואז הקריירה הפכה למשנית. להוריי הייתה חנות ספורט וכדי להתפרנס עבדתי שם בחצי משרה.
התחלתי לעבוד כמטפלת בבית ל7 ילדים .טיילנו, שיחקנו, ראינו סרטים, וכשההורים היו מגיעים בצהריים, דאגתי כבר שהם יהיו מקולחים ואחרי ארוחה טובה.
כשלהב בני עמד לעלות לכיתה א' פתחו חנות צעצועים גדולה ושמה "צעצועי ראשון" והתחלתי לעבוד שם כשאני מביאה את מודל השירות הצרפתי ומלווה את הלקוחות מרגע כניסתם לחנות ועד יציאתם מאושרים עם הצעצוע בידם. לאט לאט השמועה התפשטה בעיר והפכתי ל"יהודית משווקת המשחקים". חברות משחקים גדולות התייעצו איתי, אנשים פרטיים רצו את הכוונתי ובגיל 40 יצאתי לשוק העבודה כשאני משלבת את הטיפול בילדים יחד עם עולם המשחקים שתמיד קרץ לי.
במקביל אהבתי לבשל. לא חשבתי שזה יהפוך לעסק אבל התגובות המדהימות סביבי גרמו לי לפתוח את התנור ולהכניס על אש קטנה את סדנאות הבישול. אז בבוקר מגיעים הילדים ובערב ההורים וזה בדיוק "האוכל כמשחק".
כאחת שאוהבת עיתונים וספרים מיד עלה לי רעיון לספר בישול עם חברתי המעצבת מונה. בדרך לספר המשותף חווינו משבר ופרידה מאחד מהורינו שנפטרו. הכאב אצלי העצים שהבנתי שלמרות חייה של אימי אין שום איזכור שלה באף מקום ברשת והחלטתי שאצלי זה לא יקרה! כך נולד הרעיון למגזין חשוב וערכי שנקרא "מדור לדור" מגזין שהוא במה לעסקים קטנים וגדולים ומונה היום עשרות מפרסמים מתחומים שונים.
וחשוב לי לציין שאת כל העושר הזה אני עושה לצד בן זוגי המפרגן והאוהב, הילד שלי (מתי כבר נכדים?:) הילדים, ההורים, המשחקים, החיים שלי.
תודה
